לזכרה של נילי גור

נילי גור אלמגור ז"ל

niliipic

נילי הייתה בת 58 במותה לאחר התמודדות קצרה עם מחלה ממארת. על מצבתה חרוטה הכתובת: "באהבתך הגדולה לחיים ולאנשים הותרת חותם בכל מי שפגשת".
אמירה זאת מסכמת את נילי. נילי הותירה רושם עז ובלתי נמחה בכל מי שפגשה. במטופליה, במודרכים שלה ובחברי הצוות שעבדו עימה.
יחד עם דר' משה אלמגור בעלה , ודר' רות לירון  הקימו את מרכז מפנה  ב -1992 כשהמטרה הייתה להקים מרכז טיפולי אקלקטי שייתן בית לכל הגישות ויהיה מקום מעורר, מפרה ומלמד.
נילי הייתה חלק משמעותי מאוד במכון. האנרגיה, החכמה, התבונה, המתינות, הרגישות והשאיפה לרכוש ולהנחיל ידע היו ממאפייניה החזקים ביותר.
נילי התמקדה בשנותיה האחרונות בתחום האימאגו. אותה גישה המדגישה תקשורת בין אישית המבוססת על הרצון לרפא פצעי ילדות. נילי הייתה דמות מרכזית בארגון האימאגו ופעלה כדי לקדמו ולפתחו. בשנת 2007 נקבע כי מסלול ההכשרה להדרכה באימאגו ייקרא על שמה ולכבודה.
נילי הייתה מטפלת מופלאה שהשאירה חותם עז בכל מטופליה. היא אהבה את מטופליה כאילו היו ילדיה.
את מרכז מפנה מאוד אהבה והוא היה לה לבית שני בו בילתה שעות ארוכות בטיפול, הדרכה והוראה.

צוות מכון מפנה כותבים על נילי: מתוך אתר האגודה הישראלית לטיפול משפחתי

http://www.mishpaha.org.il/?CategoryID=179&ArticleID=150&Page=1

ניליniliipic1 שלי

נילי הסתלקה מהעולם בחג השבועות 2007 לאחר מחלה אלימה וקצרה. הסתלקה בשיאה ומלאכתה בעיצומה. את נילי פגשתי לראשונה לפני כ-20 שנה כשחיפשה עבודה והדרכה. לא נזקקתי ליותר מ-10 דקות בכדי לקבלה לעבודה במכון מ.י.ט.ל ומאז לא נפרדו דרכנו. נילי הייתה מאוד אופטימית ואנרגטית ותמיד רצתה לעשות ולהספיק וכל רגע לא מנוצל נראה היה לה כבזבוז. נילי הייתה מטפלת ומדריכה מעולה שקשרה קשר עמוק ואמיץ עם כל מי שפגשה. הפגישה עימה הייתה חוויה שהותירה רושם לזמן ארוך. היא קשרה קשרי ידידות בקלות וקשרים אלו היו עמוקים ומתמשכים. בכל מקום הכירה מישהו א מישהי ונדמה היה כי הארץ ואפילו העולם ממש קטנים עבורה .

את ילדיה (אורן, רותם, אלון ותמר) אהבה אהבת נפש והשקיעה בהם המון, גם את ילדי (טלי ואורן) אהבה מאוד לכולם שמשה אוזן קשבת ולב אוהב. נילי הייתה המרכז החברתי לכל חבריה. ואיזו קבוצה נפלאה של אנשים הם!!! הם היו מרכז חייה ומקור מתמיד להנאה וכיף. הטיולים הרגליים והרכובים ברחבי הארץ וחו"ל. ההליכות היומיומיות הפשוטות על חוף הים בחיפה היו מרכז ומקור אושר והנאה עבורה. את הטבע אהבה בצורה עמוקה ולישון על יד נחל זורם היה חלום קבוע שכמעט בכל טיול מהטיולים הרבים שעשינו בכל קצוות תבל הצלחנו להגשימו. נילי לא שבעה את הטבע ויכלה הייתה לראות את אותו המראה שוב ושוב ובכל פעם למצוא בו משהו חדש או ליהנות מאותו הדבר. הסקרנות, החקרנות וההערכה שלה באו לידי ביטוי בהתפתחותה המקצועית. כל מה שנגעה בו נעשה באופן הטוב ביותר שיכלה. בכל תחום שהתמחתה הצליחה להשאיר חותם. בין אם זה בתחום ההוראה (בי"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה) וההדרכה במרכז ואם בתחום הטיפולי ועל כך יעידו עשרות תלמידיה ומודרכיה. נילי התפתחה ופיתחה את תחום האימאגו. עברה את כל ההכשרות, השתתפה בקבוצות, יצרה קשרים שהובילו אותה לזיהוי חסרים במסלול ההכשרה וההתפתחות המקצועית ופיתוח מסלול משלים למדריכים באימאגו שעליו זכתה להוקרה רבה ופרס בקונגרס הבינלאומי שנערך בווינה, אוקטובר 2007. את העולם זכתה נילי לראות ולהכיר במסעותינו המשותפים עם ובלי הילדים; אירופה, ארה"ב, הודו, סין, דרום אמריקה ומרכז אמריקה ועדיין תכניותינו היו רבות. גולת הכותרת הייתה השבתון שבילינו בניו-יורק שהייתה התקופה היפה והמספקת ביותר בחייה. הליכות, תיאטרון, מסעדות, מסעות, לימודים, ילדים, השתלמויות מקצועיות, חיי חברה ולאו דווקא בסדר הזה, אך הכל היה שם והתחושה בסיום הייתה שאי אפשר היה לעשות את זה טוב יותר. ובשיא פריחתה, כשתכנית הסמינרים שהייתה אמורה להעביר משתרעת על פני שנים, הסתלקה מהעולם.