כל הכתבות מ "נובמבר, 2015"

מה זה ההסברים הללו לעזאזל….

 

6_children_clipart

הם הגיעו אלי שלושה: אמא(42), אבא(43) וילד(10) . התישבו על הכסאות בחדר: אמא, ילד,אבא.(למדתי שהדרך בה מתישבת משפחה בחדר במפגש הראשון מעידה על הקשרים במשפחה…)

 הם תיארו את מערכת היחסים החמה במשפחתם, יש במשפחה עוד 2 אחיות והילד עמו באו הוא ילד הסנדויץ שלהם..

  התרשמתי מהבהירות והפתיחות שבה הציגו את הבעיה:

 הילד סובל משעמום ניכר בכיתה, בהיותו נמצא במסגרת שאינה נותנת מענה לצרכיו האינטלקטואלים ואינה מאפשרת לו להביא לידי ביטוי את יכולותיו וכשרונוולכן הוא מפריע, מציק לילדים אחרים, לא ממש משולב חברתית בתוך בית הספרבבית מתנהג נפלא, הוא אח גאה לאחיותיו, מעסיק עצמו במשחקים במחשב, אוהב לשחק שחמט עם אבא, נהנה לספר לאמא את מה שקורה לו

הסיבה שבגללה הגיעו היא החשש של ההורים מפני העברתו הצפויה למסגרת חדשה, כזו שמתאימה יותר לכישוריו ויכולותיו.. ההורים יודעים שמערכת החינוך נותנת לו צ'נס גדול להשתלב היטב ולחוות חוויה של כיף והנאה בבית הספר, אולם הם מאוד חוששים מהמשך ההתנהגות הבלתי רצויה שלו

 באחת השיחות (שנערכו בחופש הגדול) פנתה האם לילד ובמשך 15 דקות הסבירה לו מדוע חשוב שיעשה מאמץ להשתלב במסגרת החדשההיא הסבירה לו באריכות, בצורה בהירה , הגיונית,בצורה שמותאמת לגילו את כל היתרונות שיצמחו לו מהתנהגות טובה ותקינה בבית הספר, והוא כמי שמאולף להקשיב לה ישב במשך כל ההסבר הזה ונעץ באמא זוג עינים ענקיות כחולות מקסימות

ראיתי שהוא שומע אך אינו מקשיבכשסיימה האם לדבר שאלתי את הילד:”מה שמעת שאמא אמרה לך?” הוא בתגובה הניע את כתפיו ועשה תנועה של "לא יודע"…ראיתי איך פניה של האם מתכרכמות, אחרי שכל כך התאמצה להסביר, אחרי שהיא כל כך רוצה בטובתו של הילד האהוב שלה הסתבר לה כי לא הצליחה להגיע אליו

התיאור המתואר כאן מאוד אופייני למערכות יחסים במשפחות נורמטיביות וטובותבתהליך התקשורת הבינאישי בו אין מוודאים את התקיימותו של תהליך תקשורת זורם קורה לא פעם שהצד המוסר בתקשורת משוכנע שהצד הקולט קלט את כל הנאמר , ובמציאות הצד המוסר דיבר, הצד הקולט לא קלט ותהליך התקשורת לא התקיים

 כאשר הורים מסבירים לילד משהו חשוב שיעצרו אחרי כל משפט או שניים ויוודאו מה נקלט..

במקום לשאול "הבנת מה שאמרתי לך?" ולקבל תשובה של כן או לא, כדאי לשאול"מה הבנת?” וכך לודא מה נקלט, מה הופנם, ..

ילדים רבים רגילים לשמוע הסברים ארוכים ומלומדים מהוריהם אך הרבה פעמים אינם מקשיבים ואז מתחילות להיווצר במשפחות בעיות תקשורת, נולדים כעסים, נוצרים תסכולים והקשר בין ההורים לילדיםנעשה טעון ומתוח

ובאשר לילדון החמוד המתואר למעלה: בנינו תכנית חיזוקים להתנהגויות רצויות במסגרת הלימודית החדשה שהוצעה לו, קבענו חיזוקים חיוביים להתנהגויות אילו , אפשרתי בעזרת ההורים לילד לבחור את ההתנהגויות ולשלוט בהתנהגויות בהן יבחר להתנהג במסגרת החדשה , כמובן שאם ירצה לזכות בחיזוקים החומריים , בפרסים שנקבעו יצטרך להתנהג בצורה הולמת

והמציאות הוכיחה כי מה שאיפשר לילד שינוי בהתנהגותו לא היו ההסברים המשכנעים של אמא להם לא הקשיב ממש, אלא השליטה שלו בהתנהגויותיו הושגה דרך הרצון שלו להרוויח חיזוקים שנקבעו, וביחד עם זאת הצליח להתנהג(רוב הזמן…) מצוין במסגרת החינוכית. ההנאה ששאב מהחיזוקים החיוביים שקיבל בבית הספר מהמורים,יחד עם החיזוקים החומריים שאיפשרו לו הוריו הביאה בסופו של דבר להשתלבות יפה שלו במסגרת החדשה.

שינוי התנהגות באמצעות בניית תכנית חיזוקים מותאמת ואישית היא אחת מהדרכים האפקטיביות ביותר של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותירק מטפל מנוסה ומיומן יכול לעזור למשפחה לבנות ולהתאים תכנית כזו לצרכיהלאחר שמושגת ההתנהגות החיובית לא צריך יותר את הפרסים החומריים כי החיזוק מגיע מבפנים….

כתבה: אירית גיל לב
הכותבת הינה מדריכה ומטפלת מומחית בCBT.